#41 נצבת היא לבד לפני שופטיה
בית 1:
נִצֶּבֶת הִיא לְבַד לִפְנֵי שׁוֹפְטֶיהָ,מְבֻיֶשֶׁת וּדְווּיָה בָּחֵטְא;
אֶת כָּל הַשִׁקוּצִים טוֹפְלִים עָלֶיהָ
וּוַדַּאי שֶׁמַּרְבִּיתָם אֱמֶת.
בית 2:
אַךְ יֵשוּעַ, רַק יֵשוּעַ,הוּא בִּלְבַד זִכָּה אוֹתָהּ.
וְנִסְלַחַת יָצְאָה לַדֶּרֶךְ,
מְטוֹהֶרֶת וּשְׂמֵחָה.
בית 3:
אֶל הָאָדוֹן קָרַב מֻכֵּה צַרַעַת,מְנֻדֶּה הוּא וְטָמֵא מִכּל;
כָּל סוֹבְבָיו הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ,
הִנִּיחוּהוּ בִבְדִידוּת לִסְבּוֹל.
בית 4:
אַךְ יֵשוּעַ, רַק יֵשוּעַ,הוּא בִּלְבַד רִחֵם עָלָיו;
שְׁתֵּי יָדָיו עַל-ראשוֹ הִנִּיחַ,
וְהָאִישׁ נִרְפָּא מִיָּד.
בית 5:
אוּלַי אַתָּה בּוֹדֵד וְאֵין יוֹדֵע,וְכַמֵהַּ לְחֶבְרַת אוֹהֵב;
תִּזְעַק חָמָס בְּקוֹל, אַךְ אֵין שׁוֹמֵעַ,
וְכל אִישׁ נִרְאֶה לְךָ אוֹיֵב.
בית 6:
אַךְ יֵשוּעַ, רַק יֵשוּעַ,הוּא בִּלְבַד יאהַב אוֹתְךָ;
הוּא יוֹפִיעַ, וְגַם יַשְׁמִיעַ
נִחוּמִים לְנַפְשְׁךָ!